נתך הנחושת הנפוץ ביותר הוא הפליז. בשל הוספה של אבץ לנחושת, מתקבל חומר חזק יותר מנחושת, בעל מוליכות טובה (אם כי פחות מנחושת נקייה), ניתן לעיבוד קר ולרידוד תוך הקשיית מאמצים, וניתן להלחימו בצורה טובה. הפליז עמיד בקורוזיה, אך בתנאי לחות הוא מתחמצן וצבע התחמוצת ירקרק. ניתן לצפות פליז בבדיל על-מנת לשפר את עמידותו בתנאים קורוזיביים ועל-מנת לשפר את יכולת ההלחמה שלו.
אנו נתקלים במוצרים מסרטי פליז על כל צעד ושעל: מפסקים חשמליים, שקעים חשמליים, תקעים, נעלי כבל, בתי מנורה ועוד. סרטי פליז בעלי תכולת נחושת גבוהה ותכולת אבץ נמוכה יותר, כאשר מופיעים במצב רך, ניתנים למשיכה עמוקה. כך למשל הפליז המשמש לייצור תרמילים לכדורי רובה או אקדח אף קיבל את השם Cartridge Brass, וידוע גם כפליז 70/30. בשל צבעו הזהוב משמש הפליז לקישוטים שונים ולאלמנטים ארכיטקטוניים, לסמלים ולשלטים, וניתן להבריקו לדרגה גבוהה מאוד באמצעים מכניים ומשחות מיוחדות.
הפליז לא ניתן להקשיה בטיפול טרמי.
בעוביים דקים מאוד משמש הפליז בעיקר כלוחיות שימסים או מרווחנים, ועובדת היותו פחות קשה מפלדה הופכת את הפליז כמתכת מתאימה לאטום מרווחים בין משטחי פלדה. |
